תחנות

אני עובר כמו אוטובוס
בכל התחנות
בתחנה ההיא ליד הבית
כשהתחלתי עם הבחורות
הייתי בן שש עשרה וקצת
ולא עניין אותי דבר
וגם כשחשבתי שמצאתי
אז הלב שלי נשבר
בתחנה שאחריה
כולם לבשו מדים
שם איבדנו את חברינו
ואז חיפשנו את אלוהים
כמה החיים יקרים
ומשלמים על כל טעות
מסתערים על האויב
רצים אל אי הוודאות
ולפעמים אני לרגע עוצר
לאן כולם ממהרים אני שואל
איך פתאום התבגרתי לעזאזל
זמן עובר מהר
ופעם אמרת החיים מסע
אל תסתכל אחורה פשוט תיסע
אל האושר הבא אל הלא נודע
תיסע תיסע פשוט תיסע
על התחנה הבאה
הייתי מוותר בקלות
שם נגמר לי הגב
מחלומות גדולים ומלצרות
אבל גם אותה עברתי
כמו כל התחנות
ויש לי בית ואישה
משכנתא וחשבונות
והחיים כן החיים
לקחו אותי עד לניו יורק
להופעה של הזמר עם הגיטרה
חצי אל וחצי שמוק
וזה עוד זיכרון יפה
כמעט יפה כמוך
עד התחנה הסופית
אני ואת עוד פה
ולפעמים..